מגילות אסתר ,קניית מגילת אסתר ,כתיבת מגילות

חגי ניצחון זרים לרוחנו – פורים

את חג הפורים אנו חוגגים בי"ד באדר. מדוע בתאריך זה? הבה נסביר את הדברים תוך כדי עדכון קצר: המן, ראש השרים של אחשורוש, מלך פרס ומדי, זמם להשמיד את העם היהודי. לשם כך הוא שלח אגרות לכל מדינות המלך. נאמר בהן, שביום י"ג בחודש אדר הקרוב יהיה דם היהודים הפקר, וניתנת רשות לכל מי שלבו חפץ: "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד, ושללם לבוז" (אסתר ג', י"ג). את התכנית שתכנן היטלר לבצע במשך שנים, זמם המן לעשות ביום אחד. בסופו של דבר סוכלה התכנית השטנית על ידי שרשרת של אירועים מופלאים.

באירועים אלו היו מעורבים מרדכי, נציג היהודים בחצר המלך, ואסתר המלכה, אחייניתו של מרדכי. בחסד ה' התהפך הגלגל, והיהודים קיבלו רשות לעשות באויביהם כטוב בעיניהם. ואמנם, באותו יום, י"ג באדר, נחלו היהודים ניצחון גדול, והצליחו לגבור על אלו שזממו להרגם

לזכר נס זה נקבע חג הפורים-חג לדורות, הנחוג על ידי עם ישראל בכל שנה ושנה מתוך שמחה מיוחדת. פרט מעניין מאוד הוא התאריך בו חל החג ‑ י"ד באדר. כאמור, הניצחון התרחש בי"ג באדר ולא בי"ד בו. מדוע, איפוא, לא קבעו את החג ביום זה, אלא ביום שלאחריו? כידוע, בירושלים חוגגים את חג הפורים בט"ו באדר. הסיבה לכך היא, שבעיר הבירה שושן נמשכה המלחמה יומיים. הניצחון היה בי"ד באדר, ונקבע, שבכל עיר שהיתה מוקפת חומה כדוגמת שושן, יחגגו את חג הפורים בט"ו באדר במקום בי"ד. גם כאן נשמר העיקרון שהחג נקבע ביום שלמחרת הניצחון על האויבים.

מה הניע את חכמי הדור לקבוע את החג "ביום שנחו בו היהודים מאויביהם", ולא ביום שניצחו את האוייבים?

הסיבה לכך נעוצה במהותה של תורת ישראל. היהדות אינה חוגגת חגיגות ניצחון. היא נוהגת על פי מאמר החכם מכל אדם: "בנפול אויבך אל תשמח!" (משלי כ"ד, י"ז). איננו צוהלים על מפלת האויב, גם באם היה זה אויב מסוכן ואכזרי שסיכן את עצם קיומנו. שמחתנו נושאת אופי שונה לחלוטין. אנו משבחים ומודים לה' על הצלתנו. חג הפורים הוא דוגמה אחת לגישה זו, וכך נוהגת היהדות גם ביחס לחגים נוספים.

'חג הפסח' נקרא בשם זה על פי הנאמר בתורה: "והיה כי יאמרו אליכם בניכם, מה העבודה הזאת לכם? ואמרתם זבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים, בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל" (שמות י"ב, כ"ו-כ"ז). ניתן לנו כאן מסר שעלינו להעבירו לדורות הבאים. בשם החג לא נותר זכר לאבידות הכבדות שספגו המצרים במכת בכורות. אין בשם החג גם זכר להטבעת הצבא המצרי בים סוף, עד שלא נשאר מהם שריד ופליט. שם החג נקבע מחמת נס ההצלה, ולא מחמת נס מפלת המצרים.

בחנוכה אנו מדליקים נרות. מדוע? כששוחרר בית המקדש מידי היוונים, לא נמצא בו שמן טהור הראוי להדלקת המנורה, אלא ליום אחד. אירע נס, והנרות במנורת בית המקדש דלקו במשך שמונה ימים. אולם עדיין נשאלת השאלה: מהו הקשר בין נרות אלו לניצחון המכבים? גם כאן מוסברים הדברים על פי אותו עיקרון. דווקא נס 'פך השמן' והדלקת הנרות הם המסמלים את חג החנוכה. לא מצעד צבאי וגם לא טקס זיכרון לגיבורי האומה. מבחינת המהלך המחשבתי הקובע את מהות החג ומסגרתו, הניצחון הוא בר-חלוף, ולכן חכמי ישראל לא ביקשו להנציח אותו. מטרתם להנציח את ההצלה, את ההישרדות. המלחמה נגד היוונים היתה ביסודה מלחמה נגד התרבות היוונית. נרות בית המקדש המסמלים את חכמת התורה, סימלו יותר מכל את הצלת תורת ישראל מידי התרבות שאיימה על קיומה.

שערי ניצחון הקימו רומאים, צרפתים ועמים רבים נוספים. עם ישראל אינו חוגג את ניצחונו, הוא חוגג את הצלת העם, את המשך קיום העם במשך אלפי שנים למרות הצרות והגזרות. הצלה המתאפשרת בזכות התורה.

היה ב-חגי ניצחון זרים לרוחנו.

Tagged with: , , , ,
Posted in מאמרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

יצירת קשר

קנו ישירות מהסופר

צרו קשר עם הסופר בטלפון או שלחו לו מייל ללא דמי תיווך בטלפון 0527146368 ;-)

השם שלך (חובה)

טלפון

האימייל שלך: (חובה)

הפניה שלך

מגילות חדשות למכירה
תגיות
תגובות אחרונות
מגילות אסתר בפיסבוק

פנה אלינו ונתאים לתקציב שלך מגילת אסתר כשרה ומהודרת

התקשרו עכשיו  052-7146368